יורם היה איש עסקים חריף וממולח.לעיתים דמיינתי את יורם ממש ברגעי לידתו מנסה למכור למיילדת את המשקל בחדר הלידה. ללא ספק נולד סוחר.

כשנפגשנו בפעם הראשונה,קשה היה לעקוב אחר כל הפעילות העסקית הענפה שניהל בשלל חברות ותחומים.

יורם חי ונשם עסקים 24 שעות ביממה.לא היו לו כנראה חיים אחרים.

היה שם גם כסף ואפילו כסף גדול.כשעברנו על הדוחות הכספיים של כל עסק בנפרד,הסתבר במהרה,כי ללא יוצא מהכלל כל עסקיו היו רווחיים וחלקם באופן מעורר קינאה.

יורם למעשה לא היה צריך ממני שום ייעוץ. פשוט נהנה להגיע למשרדי אחת לחודש,להציג סיכומי פעילות של חלק מהעסקים ולשמוע עד כמה אני מופתע כל פעם מחדש על הצלחותיו ורעיונותיו המקוריים.

אולי היה זה נצחונו הקטן של איש עסקים שבנה את עצמו מכלום.ללא כל הכשרה,לימודים אקדמיים או מקצוע,בן למשפחה קשת יום ומרובת ילדים.

היה מגיע ברכבו המפואר למשרדי ומניח את המפתחות על השולחן כמו אומר, מלימודים לא עושים כסף.

כך חלפה לה שנה של פגישות של כמעט ללא כלום. יורם היה מכנה אותם כפגישות של "סקנד אופיניון".

בוקר אחד,כשנכנס למשרדי הבחנתי כי פניו השתנו מעט.נראה מוטרד. בפעם הראשונה אולי גם עם פחות ביטחון עצמי.

הניח על שולחני את הדוחות הכספיים של " יורם מעבדות פיתוח בע"מ ". חברה המעסיקה כארבעים עובדים. עיון בדוחות מצביע על רווח לפני מס של קרוב לשני מילון שקלים בשנה בשנתיים האחרונות. וכבר כפי שציינתי קודם,עוד חברה המעוררת קינאה.

עדין לא הבנתי היכן הבעיה ואז יורם הסביר. החברה עובדת מול מפעלים גדולים ורבים במשק. יורם מצליח להביא לעסק לאורך זמן הזמנות עבודה רבות גם לקוחות חדשים וטובים. הבעיה היא בפוטנציאל הרווח. על פי דעתו ניתן היה להרוויח כפול באותם נתונים.

העובדים עצלנים הוא מסביר לי,מנצלים את היעדרותו ועיסוקיו הנוספים ואינם משקיעים מספיק.לדעתו ניתן היה לקבל תפוקה כפולה.

יורם מסתבר,ערך אספות עובדים,התקין מצלמות בחדרי הייצור,מינה מנהל עבודה נוסף אך ללא שום שיפור משמעותי.יורם פנה אלי בפעם הראשונה בבקשה. "גש לשם,תראה מה קורה ומה ניתן לעשות".

לאחר מספר ימים הגעתי למעבדות החברה.קבעתי פגישות עבודה עם כל עובד בנפרד.במהלך ארבעה ימי עבודה מתישים ראיינתי את מרבית העובדים.

בתחילת הראיון הצגתי את עצמי כיועץ עסקי ,הסברתי לכל עובד כי מטרת הפגישה הינה לאתר דרכים ורעיונות לשיפור התפוקה והתייעלות הייצור.הרגעתי אותם והבטחתי כי אין כל כוונה לפטר ולו עובד אחד.

במהלך הראיון נדרשו העובדים לספר לי על עבודתם,על עצמם והכשרתם ,בעיות במידה וקיימות והמלצות לשיפור.

ככל שהתקדמו הראיונות התבררה תמונה לא נוחה במיוחד.יורם התגלה כמעסיק קשה  "שאינו סופר את העובדים ממטר".

היעדרויותיו התכופות עקב ריבוי עסקיו,גרמו לאי מתן מענה לבעיות מקצועיות שדרשו פתרון מיידי וגרמו לאובדן הזמנות. בקשות העובדים לקידום מקצועי והעלאות שכר נענו בשלילה.המשכורות עצמן היו ממוצעות לענף והתוספות הסוציאליות היו על פי החוק ולא מעבר לכך.

במיוחד זכורה לי תלונתה של עובדת אשר ביקשה לצאת ליום עיון מקצועי בתחום מקצועה.העובדת הייתה מוכנה לשלם מכיסה את עלות יום העיון בסך 350 ₪.יורם דחה את בקשתה בנימוק כי היעדרותה למשך יום עבודה מלא תפגע משמעותית בתפוקת החברה.

מתלונות רבות נוספות הנוגעות ליחס כלפי העובדים,ניתן היה להבין כי העובדים מגיעים לעבודה בכל בוקר באי רצון ובאין ברירה.

בפגישה שהתקיימה מיידית לאחר מכן עם יורם,שטחתי בפניו את טענות העובדים.סיפרתי לו כי קיבלתי רושם שלעובדים קיימות יכולות רבות אולם המוטיבציה פגועה.

העליתי הצעה שלא הייתה נהוגה עד כה בעסקיו של יורם. חלוקת רווחים של 5%.

הסברתי כי סכום החלוקה יעמוד על כ- 100,000 שקלים בשנה היכולים להעניק לכל עובד עד 2,500 ₪. בנוסף הצעתי תכנית קידום אישית בעלות כוללת של 5% נוספים מהרווח. האמנתי בכל ליבי כי העובדים יחזירו סכומים אלה בהעלאת התפוקה בעשרות מונים.

יורם הביט בי במבט קודר. " אתה מאכזב אותי... " אמר תוך שהוא קם מכיסאו. "העובדים לא יראו ממני שקל..הם עצלנים ולא ימצאו מקום עבודה יותר טוב אם בכלל..הם אלה שצריכים להגיד לי תודה..." במילים אלה פנה אל הדלת ועזב את המשרד.

עם יורם לא נפגשתי מאז,הקשר נותק. לעובדים הודעתי כי הייעוץ הופסק וכי פגישות נוספות שיועדו כמובן לא יתקיימו.

עברה חצי שנה ובוקר אחד קיבלתי טלפון מפתיע. מצידו השני של הטלפון הציג את עצמו אדם בשם יעקב. הוא לא מצפה שאזכור אותו אמר. הוא אחד מהעובדים של " יורם מעבדות פיתוח בע"מ ". שאל אם ניתן לקבל ייעוץ עסקי שלגבי מהותו אנו צריכים להיפגש.קבענו יום ושעה בכתובת אשר מסר לי באזור התעשייה החדש.

הגעתי לפגישה סקרן. בפתח המבנה חיכה לי יעקב. הוביל אותי פנימה למשרדים וערך לי סיור במעבדות.נדהמתי לראות חלק ניכר מהעובדים שראיינתי אותם אצל יורם. גם היה ברור לי שמהות הפעילות זהה לזו של " יורם מעבדות פיתוח בע"מ ".

יעקב הושיב אותי מעט המום על הכסא במשרדו הצנוע. לאט ובפירוט גולל בפני סיפור מדהים. העובדים,לאחר שהבינו כי מעבודת הייעוץ שלי מטעם יורם לא יצא כלום החליטו להתפטר ולהקים חברה עצמאית משלהם.שכרו יועץ שיילווה את כל תהליך ההקמה.שכרו מבנה ורכשו ציוד מתאים. את הכסף גייסו בהלוואה מהבנק תוך מתן ערבות אישית של כל עובד ובטחונות של החסכונות האישיים. מתוך 40 עובדים עברו 17....

החליטו על מבנה ארגוני ונבחרה הנהלה. למעשה מרבית העובדים המשיכו את מקצועם ותפקידם כפי שהיה במקום הקודם. נקבע שכר על פי מפתח שכר קודם אולם הוחלט על חלוקת רווחים שוויונית לחלוטין.

הזמנות עבודה התקבלו באופן מיידי,הוחלט על הורדת מחירים ללקוחות בכ- 10% ובספרי העסק החדש רשומות הזמנות המספקות עבודה מלאה לשנה קדימה.יעקב הציג לי את דוחות הרבעון הראשון לפעילות העסק.הרווחיות הייתה גבוהה ביותר.היה גם ברור כי מגמה זו תמשיך לפחות בשנה הקרובה.

שאלתי אותו על יורם. יעקב סיפר לי כי ב "יורם מעבדות פיתוח בע"מ " נותרו עשרה עובדים בלבד.חלק ניכר מהלקוחות עזבו וניתן לשאר לאן...

ואז פונה אלי יעקב בחיוך ואומר " אתה יודע שאם יורם היה מעלה את משכורות העובדים במעט או אפילו מחלק לנו רק 5% מהרווחים... אף אחד לא היה מעלה על דעתו צעד שכזה..."

הוא ממשיך ואומר "אני חושב שאנו כקבוצת עובדים,בין הבודדים במשק שחייבים תודה ענקית למעסיק על אי העלאת שכר...".

ואני חשבתי לעצמי,שמי שמתייחס אל העובדים כמובן מאליו,בעצם אף פעם לא ידע לנהל עסק באמת.